“סלינו על כתפינו ראשינו עטורים, מקצות הארץ באנו – הבאנו ביכורים!”: חג השבועות מתקרב ובא, ובין השמות השונים שהוא זכה להם, הוא נקרא גם חג הביכורים. בחג הזה נהגו להביא ביכורים לבית המקדש, לצד קורבן לחם המובא מביכורי החיטה. אם מעניין אתכם לדעת עוד על המצוות הביכורים שלמעשה מהווה את הבסיס למנהגים השונים הקשורים בפירות שבעת המינים כיום, במאמר הזה נסביר לכם הכול.

מקור מצוות הביכורים

ביכורים הם למעשה הפירות והתבואה הראשונים שהבשילו בשנה, ובהקשר של חג השבועות הם הפירות משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. אחר ממצוות חג השבועות בתקופת בית המקדש היא להביא מנחת ביכורים לבית המקדש ולהעניק אותה לכוהנים. העלאת הביכורים לבית המקדש נערכה מחג השבועות וחג לחג סוכות. מקור מצוות הביכורים הוא במקרא בשמות פרק כ”ג, פסוק י”ט: ”רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה’ אֱלֹהֶיך“. ובספר דברים מופיע התיאור המפורט של טקס הבאת הביכורים: היו מניחים את הביכורים לפני המזבח, מניפים אותם ואומרים “מקרא ביכורים”, כלומר תפילת שבח והודיה לאלוהים עם הבאת הביכורים.

התנאים להבאת ביכורים

יש שני תנאים להבאת ביכורים:

בעלות על האדמה

האדם שרוצה להביא מנחת ביכורים לבית המקדש אמור לקצור אותם רק מאדמה הנמצאת בבעלותו מבחינה משפטית. יש עוד כמה פרטים שחשוב לשים לב אליהם והם מפורטים במשנה. כך למשל, אם מישהו שותל עץ בשטחו ואחד הענפים נכנס לשטח אדמה של אדם אחר וממנו גדל עץ חדש – אין להביא ממנו ביכורים. ויש עוד כמה וכמה מחלוקות של חכמים בנוגע להבאת ביכורים.

שבעת המינים

במקרא, לפי דברי הנביא נחמיה, עולה כי מנהג הביכורים יכול להתקיים מכל מיני פירות העץ: “וּלְהָבִיא אֶת-בִּכּוּרֵי אַדְמָתֵנוּ וּבִכּוּרֵי כָּל-פְּרִי כָל-עֵץ שָׁנָה בְשָׁנָה לְבֵית ה'” (ספר נחמיה, פרק י’, פסוק ל”ו). עם זאת, לפי חז”ל יש לקיים את מצוות הביכורים רק בשבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל.

זמן הבאת הביכורים

זמן הבאת הביכורים לבית המקדש התחיל בחג השבועות ומסתיים ביום חג הסוכות. עם זאת, ניתן להביא ביכורים גם לאחר החג, עד חנוכה.

ומה קורה היום?

על פי ההלכה מותר להביא ביכורים רק כשבית המקדש קיים. אך גם כיום נוהגים להזכיר את המנהג הזה בצורות שונות. כך למשל, החל מראשית ההתיישבות החדשה בישראל ביישובים חקלאיים, מושבים וקיבוצים מקיימים טקסי הבאת ביכורים שבהם חוגגים למעשה את סוף הקציר. במהלך הטקסים עורכים תהלוכות המלוות בשירים ובריקודים ובכלים חקלאיים מקושטים, מופעים ססגוניים ועוד.
כמו כן, שבעת המינים הם מוטיב מרכזי בחג השבועות ורבים מאיתנו בוחרים לקשט את הבית ואת שולחן החג בשיבולי חיטה ושעורה, להגיש למאכל ענבים, תאנים ותמרים לצד פירות טריים נוספים וכן לצד מאכלי חלב, שגם הם נהוגים באכילה בחג השבועות. לא מעט אנשים בוחרים לעטר את ביתם או לשלוח את הקטנטנים שלהם לגן עם טנא המלא בשבעת המינים, לצד המנהג ללבוש בגדים לבנים.

סיכום

הביכורים הם חלק בלתי נפרד בחג השבועות בתקופת המקרא, ואנו זוכרים אותם גם כיום בדרכים שונות. אם המאמר הזה עניין אתכם, אנו מזמינים אתכם לגלוש לבלוג שלנו ולגלות את כל הסודות על פירות ולכל הקשור אליהם. חג ביכורים שמח!